במקום לחבר אנשים – לחבר דברים

"את הטכנולוגיות הדרושות לאינטרנט של הדברים - ישראלים יודעים לעשות הכי טוב", אמרה אניה אלדן, מלשכת המדען הראשי ● "אבל אנחנו קצת בפיגור"

אניה אלדן, מנהלת תכנית חברות מתחילות וחממות טכנולוגיות, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה. צילום: אורן שלו

"את הטכנולוגיות הדרושות לאינטרנט של הדברים – ישראלים יודעים בדיוק לעשות הכי טוב. אבל, אנחנו קצת בפיגור, לדעתי", אמרה אניה אלדן, מנהלת תכנית חברות מתחילות וחממות טכנולוגיות, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה.

אלדן דיברה בכנס שערך בשבוע מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, במרכז הבינתחומי הרצליה, ועסק בנושא האינטרנט של הדברים. את הכנס פתח ד"ר דב גרינבאום, מנהל המכון, שסיפר על הטכנולוגיות שבהן מתעניינים במכון: מכוניות אוטונומיות, מציאות וירטואלית, Big Data, אינטליגנציה מלאכותית ועוד.

ד"ר דב גרינבאום, מנהל מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. צילום: אורן שלו

ד"ר דב גרינבאום, מנהל מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. צילום: אורן שלו

אלדן, ציינה כי משרד המדען הראשי, גוף הקיים כבר יותר מ-40 שנה, הופך להיות רשות לאומית לחדשנות. "בכל שנה נפתחים בארץ כאלף סטארט-אפים, וכמחציתם נסגרים", אמרה, "אבל העולם מתחיל להשיג אותנו בקטע של חדשנות ומשקיע טריליונים בכיוון. אנחנו צריכים לרוץ הרבה יותר מהר ולהתמקד במקומות בהם אנחנו באמת טובים".

היא ציינה כי בין המיזמים שהמדען הראשי תומך בהם, הוא גם מלווה כמה חברות בתחום האינטרנט של הדברים. "לתחום קוראים המהפכה התעשייתית הרביעית, עם התפיסה של במקום לחבר אנשים – יותר 'דברים' לחבר", הסבירה אלדן, וציינה כמה חברות בתחום שהמדען הראשי מלווה: חברה שעוקבת אחרי עצים – עד כמה לחות יש בעץ, ומתי יש להשקותו; פרויקט שבודק עד כמה הפרה מיוחמת. "האינטרנט של הדברים זה הכל", סיכמה אלדן, "והוא קורה עכשיו כי כל הטכנולוגיות וכל התשתיות מתכנסות יחד".

כשדטה סנטרים הופכים לסנטרים אוף דטה

רועי חרמוני, מנהל פיתוח עסקי ותחום האינטרנט של הדברים, סיסקו (Cisco) ישראל, אמר שהתחום משנה את הדרך שבה אנחנו חיים, עובדים, משחקים ולומדים. "האינטרנט של הדברים משנה קיצונית את האינטרנט", אמר חרמוני. "הוא יגדיל את הרשת הקיימת פי 10, התעבורה תגדל פי שלושה ומספר המכונות שמדברות עם מכונות יגדל במיוחד. ארגון יידרש לנהל 30 אלף חיישנים במקום 3,000 מחשבים ניידים". לדבריו, "המידע כבר לא נמצא בין ארבעה קירות, להיפך: במקום דטה סנטרים, יש סנטרים אוף דטה".

רועי חרמוני, מנהל פיתוח עסקי ותחום האינטרנט של הדברים, סיסקו ישראל. צילום: אורן שלו

רועי חרמוני, מנהל פיתוח עסקי ותחום האינטרנט של הדברים, סיסקו ישראל. צילום: אורן שלו

לדבריו, למידע הרב שייאגר יש חיי מדף מאוד קצרים, בני 5-10 דקות, אבל בזמן הזה הידע מאוד חשוב ומניב תועלת. גם בעולם האבטחה, ציין, הכל משתנה ונפרץ. "האינטרנט של הדברים ייגע בכל תחום של החיים שלנו", סיכם.

אהרון דובין, מצוות ההשקעות של Innovation Endeavors, אמר כי "האינטרנט של הדברים הישראלי ישנה את העולם. מה שקורה בארץ מרשים ביותר: ישראל מתמחה בשלוש מהתעשיות שירוויחו הכי הרבה מהתחום". הוא ציין כי "אספנו מידע על כל החברות הישראליות שעוסקות באינטרנט של הדברים, מיפינו אותן לפי תחומים. 5% מהסטארט-אפים של מדינת ישראל קשורים לתחום".

מודלים עסקיים חדשים

אורן בניסטי, מנהל תחום האינטרנט של הדברים, אינטל (Intel) ישראל, אמר כי "ההיקפים האדירים של החיבורים באינטרנט של הדברים מכתיבים תפישת עולם אחרת. התחום לא חדש, הוא פה כבר 20 שנה, M2M – machine to machine – כמו מכונות שתייה שיודעות להגיד כמה כסף יש בפנים או כמה קולה יש במכונה. קרו כמה דברים בדרך: מחיר החיישנים ירד דרמטית, וכך גם מחיר רוחב הפס".

אורן בניסטי, מנהל תחום האינטרנט של הדברים, אינטל ישראל. צילום: אורן שלו

אורן בניסטי, מנהל תחום האינטרנט של הדברים, אינטל ישראל. צילום: אורן שלו

בניסטי סיים בתארו שיטות חדשות להפקת רווח מהאינטרנט של הדברים, כמו בית קולנוע שמתקין חיישן על הכיסאות ויודע לפי דופק הצופים – מה הם חשבו על הסרט.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים