תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » אבטחת מידע וסייבר » זאב צוק-רם, רח"ל: "ההיערכות לחירום ברמת המדינה אינה טובה; אנו רק בתחילת הדרך ויש הרבה לעשות"

זאב צוק-רם, רח"ל: "ההיערכות לחירום ברמת המדינה אינה טובה; אנו רק בתחילת הדרך ויש הרבה לעשות"

"הלקח העיקרי ממלחמת לבנון השניה, הוא שהרשויות המקומיות לא ידעו את מיקומן ותפקידן מול האזרחים", קבע צוק-רם, ראש ראשות החירום הלאומית, בכנס BCP2011 ● נסים בר-אל, קומסק: "אחת הבעיות המרכזיות בתכנית BCP היא הקושי להציג את החזר ההשקעה עליה" ● חזי כאלו, בנק ישראל: "נושא ההיערכות לחירום וההמשכיות העסקית חייב להיבחן ברמה האינטגרטיבית"

מאת 7 ביולי 2011, 14:13 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"מצב החלופות, הגיבויים וההיערכות למצבי חירום ברמת המדינה – אינו טוב. אנו רק בתחילת הדרך, ויש עוד הרבה מה לעשות", אמר זאב צוק-רם, ראש רח"ל (רשות החירום הלאומית).

צוק-רם היה דובר המפתח בכנס BCP2011, הוועידה המרכזית לנושא היערכות לקראת אסונות והמשכיות עסקית. הכנס, שהופק על ידי קבוצת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. לאירוע הגיעו מאות מקצוענים מהתחום, והנחה אותו יהודה קונפורטס – העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי צוק-רם, "אנו ברח"ל לא מסתכלים על היערכות והמוכנות למצבי חירום של המערכת העסקית הפרטית לכשעצמה, אלא על משק המדינה כולו כיחידה אחת, המורכבת מהרבה פרטים המשפיעים על כל הפעילות של המדינה – שצריכה להמשיך ולייצר שירותים ומוצרים לאוכלוסייתה. כך, תפקידה הוא להמשיך לקיים קשרים כלכליים פנימה והחוצה – והפעילויות הללו צריכות להתקיים גם בעת אסון טבע או מלחמה".

הלקח העיקרי ממלחמת לבנון השניה, אמר צוק-רם, הוא שהרשויות המקומיות לא ידעו את מיקומן ותפקידן מול האזרחים. היבט נוסף, ציין צוק-רם, הוא "שלצד החשיבות ההולכת וגדלה בצורך בשרידות של מערכות ה-IT, הוא המימד האנושי. מה קורה עם עובדים הבוחרים לא ללכת לעבוד, או לעבור לעיר אחרת? זה שמערכת ה-IT תהא מוגנת זה בסדר, אבל אין לה ערך אם צוות טכני לא יתחזק אותה".

"עלינו לדעת כולנו למצוא איזון מתאים בין הפעילויות השונות, בין הגורמים השונים, ולא להתמקד רק בדבר אחד", סיכם צוק-רם, "על מנת שבית חולים יתפקד, צריך כוח אדם, שרידות מערכות ה-IT, אוכל, כביסה, סטריליות ותרופות, כסף ואמצעי זיהוי חלופיים. רציפות תפקודית מורכבת ממגוון פרטים, גז, חשמל, מים ועוד. נדרשת סינרגיה בין כלל הפעילויות, ויש עוד הרבה עבודה, אנו עוד לא שם".

נסים בר-אל, יו"ר קומסק. צילום: קובי קנטור
נסים בר-אל, יו"ר קומסק. צילום: קובי קנטור
"אחת הבעיות המרכזיות בתכנית BCP היא הקושי להציג את החזר ההשקעה עליה לעומת ההשקעה הנדרשת", אמר נסים בר-אל, יו"ר קומסק. לדבריו, "העובדה שישראל מתמודדת עם בעיות גיאו-פוליטיות, עם בעיות טרור, חשש מרעידות אדמה, טרור קיברנטי – לא בהכרח מביאה לכך שהיא תהיה ערוכה טוב יותר בהיבט BCP".

בר-אל ביקש ממשתתפי הכנס להרים את ידם בתשובה לשאלה "האם בארגון שלכם יש פתרון המשכיות עסקית מלא?". איש לא הרים את ידו.

בשל מגוון סיבות, ציין בר-אל, "דוגמת הפרובלמטיקה הייחודית של 'הכל או לא כלום' והעלויות הגבוהות, קשה להוכיח את החזר ההשקעה של תכניות BCP. נדרשים סדרי עדיפויות, ולעיתים משלמים על כך מחירים. ארגון אומר לעצמו, כי בתקציבים מוגבלים, לא תמיד כדאי להשקיע את הכסף ב-IT לטובת BCP".

בר-אל סיכם באומרו, כי "משך הזמן בו בנק יכול להתקיים ללא מערכות מידע הוא שבוע. ייתכן שלעיתים אין אפשרות להיערך, אולם ניתן להיערך להקמה של תכנית להמשכיות עסקית. ישנן היכולות, יש את התקנים, גם הבינלאומיים וגם תקן ישראלי".

חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל, אמר באירוע, כי "נושא ההיערכות לחירום וההמשכיות העסקית חייב להיבחן ברמה האינטגרטיבית". כאלו ציין, כי "יש חשיבות רבה להיבט של תרגול של ארגונים את עצמם להיערכות בתחום".

חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל. צילום: קובי קנטור
חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל. צילום: קובי קנטור
בנק ישראל, ציין כאלו, "ערך תרגילים רבים במגוון תרחישים, והתרגילים הביאו לנו תובנות רבות והפקת לקחים. ככל שמתרגלים יותר, ובכל דרגי הארגון – ככה ניתן להפיק יותר תועלת לקדם את פני העתיד". היבט נוסף, ציין, "הוא לבדוק מה קורה לארגון בשל השבתה של מערכות ה-IT. כמה ניתן לעבוד בצורה ידנית ושונה".

העיסוק בחירום, אמר כאלו, "הוא משהו שצריך לעסוק בו כל השנה ולא פעם בשנה. העיסוק בחירום צריך להיות חלק משגרת הארגון". כאלו תיאר את עקרונות ההמשכיות העסקית בבנק: שמירה על יתירות; גיבוי המידע; שגרה של תרגולות; הגנה מפני התקפות קיברנטיות; מה לא עובד בשגרה ספק אם יעבוד בחירום; מיזעור הסיכונים כדבר שבשגרה; פשטות הפעלה בחירום.

"לא יהיה זה נכון לומר שאנו מוכנים", קבע כאלו, "אלא שאנו נערכים". הוא סיכם בציינו, כי "ניהול סיכונים בבנק מרכזי שונה מגופים אחרים, בשל החשיבות הגדולה מאוד להמשכיות העסקית של הבנק המרכזי. יש כשלים וסיכונים עימם הבנק לא יכול לחיות, למשל פריצה למערכות IT. אנו עושים תוכניות המשכיות עסקית כבר כמה שנים ברמה האסטרטגית, תוך שיתוף פעולה בין פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל הבנק, והמפקח על הבנקים".

זאב צוק-רם, רח"ל: "ההיערכות לחירום ברמת המדינה אינה טובה; אנו רק בתחילת הדרך ויש הרבה לעשות" Reviewed by on . "מצב החלופות, הגיבויים וההיערכות למצבי חירום ברמת המדינה - אינו טוב. אנו רק בתחילת הדרך, ויש עוד הרבה מה לעשות", אמר זאב צוק-רם, ראש רח"ל (רשות החירום הלאומית). "מצב החלופות, הגיבויים וההיערכות למצבי חירום ברמת המדינה - אינו טוב. אנו רק בתחילת הדרך, ויש עוד הרבה מה לעשות", אמר זאב צוק-רם, ראש רח"ל (רשות החירום הלאומית). Rating:

תגובות (1)

  • צ.ב

    "אנו רק בתחילת הדרך" למשפט הזה יש כמה משמעיות: לא עשינו כלום עד עכשיו ובמילה אנחנו משמעותה אני איני אחראי לכלום למעט משכורת רכב וכיו"ב ובעיקר אינטריגות במשרד

הגיבו