"ניהול הידע משנה את הסביבה ואת ההתנהגות האנושית"

"היכולת לשמר ולנתח את הידע על אנשים וארגונים היא אחד האלמנטים המרכזיים שיאפשרו לנו לשנות את הסביבה שלנו", אמר ד"ר אלון הסגל, ראש תוכנית תשתיות מידע בבית הספר דן להיי-טק, ונתן כמה דוגמאות מעניינות

ד"ר אלון הסגל, ראש תוכנית תשתיות מידע בבית הספר דן להיי-טק. צילום: קובי קנטור

"כל טכנולוגיה שאנחנו עושים בה שימוש קבוע משפיעה ישירות על ההתנהגות שלנו ומשנה אותה. היכולת לשמר ולנתח את הידע על אנשים וארגונים היא אחד האלמנטים המרכזיים שיאפשרו לנו לשנות את הסביבה שלנו. זה הדבר הגדול של העשור הקרוב", כך אמר ד"ר אלון הסגל, ראש תוכנית תשתיות מידע בבית הספר דן להיי-טק.

ד"ר הסגל דיבר במפגש של פורום ניהול הידע KMI מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') ב-yes Planet בראשון לציון.

לדבריו, "ב-5-10 השנים הקרובות, מה שיש לנו בבתים, בערים ובטבע הולך להשתנות – לא רק מבחינה חיצונית אלא גם פנימית. גם הקשרים בינינו עומדים להיראות אחרת ויותר מזה, הגוף שלנו עומד להשתנות. המיקודים המרכזיים שיאפשרו זאת הם הידע ואופן ניהולו".

אחת הדוגמאות לשינוי התנהגותי שמתרחש כבר בימים אלה בעקבות הטכנולוגיה הוא שינוי תפיסת הפרטיות בין הדורות הקודמים לדור הנוכחי. "הפרטיות נתפסת בקרב הנוער כמצב של התאמה אישית ולא כהשארת המידע אצלנו, כפי שהיא נתפסת בדורות קודמים. הצעירים של ימינו רוצים שירות יותר מותאם אישית ויודעים שכדי לקבל אותו, הם צריכים לתת יותר פרטים", אמר ד"ר הסגל.

הוא ציין מחקר בו נדרשו נסקרים שרצו לקבל מידע על תזונה לספק את קוד הגישה לסמארטפון שלהם. 95% מהמשיבים עד גיל 30 נתנו את הקוד לעומת 20% בלבד מבני גילאי 40 ומעלה.

דוגמה נוספת לשינוי התנהגותי היא בתקשורת בין אנשים. הוא אמר ש-"מחקר גילה שצעירים מקבלים ביום הודעות רבות בווטסאפ (WhatsApp), אבל עונים על רק כ-10% מהן, מאחר שבקבוצות ווטסאפ, אנשים לא עונים על כל הודעה. מכאן ששיטת התקשורת השתנתה – אנשים עונים על פחות הודעות אבל 'מסתכלים בעיניים' של 30 אנשים במקביל, ולא של אדם אחד, כמו בשיחה פנים מול פנים או בטלפון".

שינוי נוסף בהקשר זה הוא הצורך האנושי להיות מיידי ורלוונטי. "אם אתה לא מצוי בקבוצות הווטסאפ הרלוונטיות אליך ולא עונה על הודעות כמה שיותר מהר – אתה לא רלוונטי", הוסיף ד"ר הסגל.

"חלק מניהול הידע – היפוך האחריות"

עוד הוא ציין כי חל "היפוך אחריות": אם בעבר האחריות לשליחת מייל הייתה של השולח, עם המעבר לשיטות התקשורת החדשות, היא עוברת למקבל ההודעה, שצריך למשוך את המסר.

"השיטות הטכנולוגיות לניתוח המידע שמפותחות בזמן האחרון מגיעות מניתוח מודיעין", הוסיף ד"ר הסגל. "מערכות חדשות של בינה מלאכותית מתפקדות כבינה עסקית. כבר כיום, הבינה המלאכותית מסוגלת לייצר תהליכים אינטואיטיביים, ברמה רגשית או הנתפסת אצלנו כרגשית. לכן, ההערכות הן שחלק מהעיסוקים היותר מורכבים, שארגונים משלמים עליהם הרבה מאוד, יוחלפו על ידי בינה מלאכותית, שהם ישלמו עליה הרבה פחות".

הוא ציין כי "העיסוקים של המידע ייעלמו ואלה של הידע – יישארו. אין ספק שעיסוקים שתכליתם אינטגרציה, תמיכה רגשית ויצירת תשתיות יישארו לאורך זמן".

"הדברים שציינתי משנים את ההתנהגות שלנו ואת האופן שבו אנחנו מסננים את מה שחשוב ורצוי עבורנו. יותר ויותר נבחר את הדרך לא רק להיות מותאמים לסביבה אלא גם להתאים את הסביבה אלינו. ניצור לעצמנו סביבה מותאמת, חכמה ואיכותית", אמר.

לסיום ציין ד"ר הסגל נקודה למחשבה: "99% מהמינים שחיו על פני כדור הארץ נכחדו עקב אי הסתגלות לשינוי סביבה".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רוני

    עיסוקי הידע ישארו ויתפתחו. עיסוקי המידע בהדרגה יקטנו.

אירועים קרובים