האינטרנט של הדברים: העתיד כבר כאן – חלק א'

נושא האינטרנט של הדברים נמצא על השולחן מזה זמן רב, אלא שהוא הולך וצובר תאוצה בארגונים דווקא בשנים האחרונות ● מדוע?

גלעד חיימוב, מומחה לפיתוח מערכות אנדרואיד וצד-שרת

האינטרנט של הדברים הוא אחד התחומים הבולטים בעולם הטכנולוגי של ימינו. האפשרויות הגלומות בארגונים החכמים, בבתים החכמים, בערים החכמות ובמה שקשור בכך מלהיבים ומאתגרים חברות רבות בתחום.

הבשורה אותה מביא עמו תחום זה היא מרתקת: רשת של מכשירים מסוגים שונים ומשונים – מכשירים ביתיים, מכשור רפואי, כלי רכב, חיישני מיקום, מזג אוויר, טלפונים ועוד – המחוברים כולם לאותה רשת ענק ו-״גולשים״ בה לצורך חיווי מצב, שאילתות, קבלת החלטות והפעלת לוגיקה ארגונית.

חשוב להדגיש: תפיסת היסוד של האינטרנט של הדברים חורגת, ובהרבה, מעוד דיון טכנולוגי. התיאורטיקנים בשדה זה מתארים עולם חדש, שישפיע על כל אחד מאתנו, ושבו תחומים שלמים, שמנוהלים ביום בצורה אנושית, יעברו לניהול ממוכן, על ידי רשתות של חיישנים. רשתות אלה ינטרו ללא הפסק אספקטים מסוימים של המציאות וידעו להפעיל לוגיקה בתגובה לשינויים החלים בסביבה.

כך, רשת חיישני דרך תוכל לנטר את מידת הרטיבות בכביש, ואם היא תזהה שהכביש רטוב, ולכן מסוכן יותר מהרגיל – היא תוכל להעביר באופן מידי פקודה לרכבים החכמים שנוסעים בו, שתאט אותם.

הכל בגלל הענן

רעיון האינטרנט של הדברים נמצא בחלל האוויר כבר שנים רבות, בעצם מראשית ימי המחשוב, ואולם רק בשנים האחרונות החל לצבור תאוצה ולהפוך, סוף סוף, למשהו קונקרטי. למה בעצם? סיבות מרכזיות לכך הן הירידה הדרמטית בעלויות רכיבי חיישנים ורכיבי ה-RFID, שחלקם נמכרים כיום בסנטים בודדים, והעלייה האקספוננציאלית בשימוש בסמארטפונים, שהכניסו לכיסו של כל אחד מאתנו מערך מורכב ומחובר לרשת של חיישני מיקום, תאוצה, מצב רשת ויחידת עיבוד.

דוגמה מצוינת לכך היא רכיב ה-ESP8266 Arduino, שהפך בשנים האחרונות לכוכב של ממש בעולם תכנות ה-IoT/embedded. רכיב זה מספק, בעלות של דולרים בודדים, יכולות תכנות מרשימות, סביבת פיתוח יציבה, רכיבי תקשורת מוטמעים וקהילת מפתחים פעילה. ניתן להשתמש בו לעולמות שונים, החל ממכשור רפואי, דרך כריבי ניטור מזג אוויר, סקאנרים וחיישני תנועה, ועד למערכות צבאיות.

אולם, הסיבה המרכזית לכך שהתחום החל לבלוט דווקא בשנים האחרונות היא הבשלת טכנולוגיות האינטרנט של הדברים בענן, שהפכו את מערכות ה-IoT לנגישות עבור רוב החברות שפועלות כיום בתחום.

מערכות אינטרנט של הדברים מייצרות שטפי נתונים בכמויות ובמידות מורכבות, שכמותן לא נראו בעבר. מדובר בהרבה מעבר ליכולות האחסון והעיבוד העצמיות (In house) של רוב החברות הקטנות והבינוניות. מערך בינוני למדי, של 100 אלף חיישנים המשדרים חיווי האחד לשני, יכול לייצר זרם נתונים מתמשך של טרה-בייט ליום, שאותו יש לאחסן, לפרמט ובכל תסריט סביר גם להפעיל עליו לוגיקה ארגונית, לצורך קבלת החלטות או ביצוע לימודי מכונה.

סדרי גודל אלה עולים עשרות מונים על סדרי הגודל שלהם נדרשו חברות ה-IT עד כה ומחייבים שינוי בתפיסה הטכנולוגית של הארגון.

עד לפני שנים בודדות הייתה עובדה זו חסם לארגונים ששקלו פיתוח מערכות אינטרנט של הדברים מרובות חיישנים. לא עוד. סביבות ענן מודרניות וחזקות בצורה מדהימה ממש מספקות כיום פתרון לבעיה זו, באופן שמאפשר פיתוח טכנולוגיות הזרמת אחסון, עיבוד ושיתוף נתוני האינטרנט של הדברים בחודשים בודדים במקום בשנים, כפי שהיה בעבר.

עובדה זו היא קריטית שכן, מניסיוני, כמעט תמיד הרכיב המורכב יותר לפיתוח של המערכת יהיה מודול העיבוד ולאו דווקא רכיבי החיישן.

בחלק הבא של המאמר אכתוב על סביבות צד השרת/ענן המובילות כיום בתחום וכיצד ארגון יכול להשתמש בהם על מנת לענות בצורה האופטימלית לצרכיו.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבי רוטר

    מעניין מאד. אשמח לקרוא גם על יישומים בעולם האמיתי של IOT

אירועים קרובים