ראשי » דעות וניתוחים » ה-IT בשירות כונס הנכסים הרשמי
ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים

ה-IT בשירות כונס הנכסים הרשמי

כמה פרויקטי מחשוב שבוצעו במשרד הכונס הקלו את התהליכים המבוצעים שם ושיפרו את השירות לאזרח ● וגם: הפריימריז במפלגת העבודה מוכיחיפ שהגיע הזמן שגם מערכת הבחירות הארצית תתנהל בצורה ממוחשבת

מאת 13 ביולי 2017, 17:30 א+ / א- הדפסה הדפסה

המתכון להצלחה ולהחזרת ההשקעות הלא קטנות מצוי במוטיבציה שנוצרת בארגון לשנות תהליכים ולהשתפר, ואת זה משיגים רק כשהמנכ"ל מניע והמנמ"ר מחובר ישירות לליבת העסקים של הארגון. דומה שמשרד המשפטים בכלל וכונס הנכסים בפרט הם דוגמאות יפות לכך

בימים אלה מסיים פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שש שנות כהונה במשרד המשפטים. במסגרת תפקידו הוא אחראי על טיפול בנכסים עזובים וברכוש מחולט.

האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הן שתיים מתוך 50 היחידות שפועלות במשרד המשפטים. במשרד אומרים שפרופ' האן דאג במהלך כהונתו לשילוב נכון של הטכנולוגיה ומערכות המידע לטובת קידום ליבת הפעילות של שתי היחידות שהיו באחריותו. הוא עשה זאת בעזרת ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים, שנכנס לתפקידו לפני כשנתיים, כמחליפו של יאיר פראנק, שהתמנה לראש רשות התקשוב הממשלתי.

לדברי סופרי, משרד המשפטים הוא אחד המשרדים הגדולים והמורכבים ביותר בממשלה. 50 היחידות שבו עוסקות בתחומים נבדלים לחלוטין, ותפקידו של אגף המחשוב הוא לספק שירותי מחשוב ליותר מ 5,000 עובדים המשתייכים ליחידותיו השונות של המשרד.

במסגרת הפעילות של האגף שסופרי עומד בראשו יש בית פיתוח תוכנה שלדבריו הוא מהגדולים בשירות הציבורי. סופרי, שהיה בעבר מנמ"ר האפוטרופוס הכללי, מכיר היטב את המערכות האלה ומציין את שיתוף הפעולה ההדוק עם המנכ"ל ועם מנמ"ר המשרד בעבר, פראנק.

מגוון פרויקטים בתחום מערכות המידע

האפוטרופוס הכללי, בעזרת מנמ"ר משרד המשפטים, קידמו מגוון רחב של פרויקטים בתחום מערכות המידע. תהליכי עבודה שלמים הועברו למתכונת דיגיטלית והם ניתנים לביצוע פשוט ונוח באינטרנט. בשיחה עמו מונה סופרי כמה מהפרויקטים שנעשו באחרונה ביחידת האפוטרופוס, בשיתוף פעולה עם המנכ"ל, האן. כל הפרויקטים, לדבריו, נועדו לשפר את השירות לאזרח.

כך, למשל, למשרדי רשם הירושות מגיעים בכל שנה כ-30 אלף יורשים, שמבקשים לקיים ולאשר את צוואות יקיריהם. עד כה היה התהליך הזה מלווה בכיתות רגליים וסבל לא קטן לאנשים שעדיין לא התאוששו מאבלם. כעת התהליך קל יותר, עם עלייתה לאוויר של מערכת שמאפשרת הגשת צווי ירושה ובקשה לצווי קיום צוואות אונליין, 24 שעות ביממה. כמו כן, המערכת מאפשרת שליחת עדכון במייל וב-SMS למגיש הבקשה על התקדמות הטיפול בה. המנמ"ר, סופרי, אומר שיותר מ-70% מהבקשות מוגשות באמצעות המערכת האינטרנטית. מדובר בהישג אדיר החוסך אלפי שעות הקלדה וסריקת מסמכים שנעשות כעת על ידי מגיש הבקשה.

אמצעי נוסף שהותקן במשרד מאפשר לוודא סטטוס של הבקשה לצו ירושה באמצעות מערכת לזיהוי דיבור (ISR), שזמינה 24/7. סופרי מציין שהמערכת מטפלת בכ-6,500 שיחות מדי חודש, עם דיוק בזיהוי הקולי העומד על 94% מסך כל השיחות המתקבלות.

מדי שנה מוגשות לכונס הנכסים הרשמי 150 אלף תביעות, מצד נושים שרוצים לגבות חובותיהם ומצד חברות ואנשים פרטיים שנקלעו לקשיים כלכליים והוכרזו כפושטי רגל. בעבר הוגשו תביעות חוב אלה בתהליך ידני מסורבל, שדרש הגשת מסמכים והתייצבות אישית במשרדי הכונס בשעות קבלת הקהל המצומצמות. באחרונה הוטמעה מערכת המאפשרת הגשה של תביעות החוב אונליין וטיפול ממוחשב בתהליך כולו. יישום המערכת מאפשר חיסכון גדול לתובעים ולכונס.

מערכת נוספת שהוטמעה בכונס הנכסים מאפשרת לשלם אונליין, בעקבות החלטות של בתי המשפט, במקום להגיע פיזית למשרדי הכונס ולשלם. סופרי מציין כי מתחילת השנה בוצעו כ-170 אלף תשלומים בסכום כולל של 140 מיליון שקלים. התשלום מתבצע תוך הזדהות עם פרטים בסיסיים, דרך שרת התשלומים הממשלתי. גם תהליך פתיחת תיק פשיטת רגל מתבצע בימינו במהירות רבה יותר, וגם הוא מקוון ברובו, תוך אפשרות להוסיף מסמכים ומידע רלוונטי לתיק.

מדברים כיום רבות על האפקטיביות של הטכנולוגיה שמוטמעת במשרדי הממשלה ובארגונים בכלל, שנועדה לשפר את השירות ולהעניק חוויית שירות טובה יותר. הטכנולוגיה במקרים האלה היא המאפשרת, ואנשי הטכנולוגיה מעמידים לרשות ההנהלה והאגפים העסקיים את הכלים המתאימים. המתכון להצלחה ולהחזרת ההשקעות הלא קטנות מצוי במוטיבציה שנוצרת בארגון לשנות תהליכים ולהשתפר, ואת זה משיגים רק כשהמנכ"ל מניע והמנמ"ר מחובר ישירות לליבת העסקים של הארגון. דומה שמשרד המשפטים בכלל וכונס הנכסים בפרט הם דוגמאות יפות לכך.

ועכשיו – לבחירות ממוחשבות ארציות

השבוע נערכו הפריימריס לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה. באמצעי התקשורת דיברו לא רק על ההתמודדות הצמודה בין המועמדים, אלא גם על האופן שבו נערכו הבחירות – בצורה ממוחשבת, ללא פיסת נייר. המערכת הממוחשבת פעלה ללא תקלות, מה שאפשר לוועדת הבחירות לפרסם את התוצאות פחות משעה אחרי סגירת הקלפיות.

היה זה הישג נאה לא רק לבית התוכנה איניגו, שפיתח וניהל את הבחירות האלה, אלא גם תיקון חשוב לתדמית השלילית שקיימת אצל מקבלי ההחלטות בכל מה שקשור לבחירות ממוחשבות, שכבר ידעו כישלונות בעבר – במפלגת העבודה ובליכוד. בוחרי העבודה הוכיחו שמדינת ישראל בשלה יותר מתמיד לעבור למחשוב מלא של תהליך הבחירות. את היתרונות ראו כולם והתלונות היו, אם בכלל, רק בשוליים.

הצלחת התהליך ניפצה לרסיסים את הטענות שמשמיעים הפוליטיקאים והפקידים האחראים על מערכת הבחירות, שנערכת כיום בצורה מיושנת. יום הבחירות התנהל באופן חלק, עם שקיפות מלאה, שהיא אחד הדברים החשובים ביותר במערכת בחירות – במיוחד בישראל, שידעה לא מעט מערכות עתירות תלונות, חשדות לזיופים ועמוסות ארגזים ופתקים מזויפים. כל אלה נעלמו בבחירות הממוחשבות והפכו את חגיגת הדמוקרטיה הזו ששמה פריימריז למשהו הרבה יותר עדכני, יעיל ושתואם את אומת הסטארט-אפים. אם אבי גבאי היה שואל אותי (והוא לא שואל..), הייתי ממליץ לו לכלול את המשימה הזו בין יתר ההצעות במצע הבחירות שלו, בבוא הזמן.

ה-IT בשירות כונס הנכסים הרשמי Reviewed by on . בימים אלה מסיים פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שש שנות כהונה במשרד המשפטים. במסגרת תפקידו הוא אחראי על טיפול בנכסים עזובים וברכוש מחולט. הא בימים אלה מסיים פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שש שנות כהונה במשרד המשפטים. במסגרת תפקידו הוא אחראי על טיפול בנכסים עזובים וברכוש מחולט. הא Rating: 0

אודות יהודה קונפורטס

יהודה קונפורטס
יהודה קונפורטס הוא העורך הראשי ומנהל תכני הוועידות והכנסים של קבוצת אנשים ומחשבים. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו ב-1981, כעורך בדסק החדשות של עיתון הארץ ובהמשך בדסק החדשות של מעריב. במקביל, עסק בעריכת מוספים מקצועיים ומקומיים, תוך התמקדות בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל והרשויות המקומיות. ב-1995 הצטרף קונפורטס לאנשים ומחשבים ומאז הוא אחראי על כל התכנים שמפיקה הקבוצה. בין השנים 1998 ל-2008, במקביל לעבודתו באנשים ומחשבים, יזם וערך קונפורטס תכנית מחשבים בטלוויזיה החינוכית והקהילתית. הוא חבר באגודת הידידים של קרן אתנה (יוזמת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"), חבר בהנהלת עמותת אשנ"ב לגלישה בטוחה ברשת וחבר בוועדה הלאומית לצמצום הפער הדיגיטלי. הוא בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ומרצה לתקשורת וחברה בבית הספר לכלכה וניהול במכללה האקדמית תל אביב יפו.

הגיבו