ספרים רבותיי, ספרים

בפרס האתר הגרוע זוכה ביושר האתר של סטימצקי ● בצומת ספרים לא ששים למכור, ונחמה פורתא מצאנו באתר Probook ● לא ברור מדוע זה המצב אצל עם הספר

28/06/2016 16:16
אריאל אשל, יועץ וארכיטקט ממשקי משתמש

שבוע הספר גלגל אותי לאתרים של שלושה משווקים ישראלים; סטימצקי, צומת ספרים ו-Probook (דיונון).

אתר ספרים נשפט בעיקר על פי מגוון הספרים, המחיר, אפשרות איתור יעילה, המלצות וכמובן ידידותיות הממשק. בגדול – או שיש לכם ספר שאני מחפש או שאני רוצה שתפתו אותי לרכוש ספר שאהנה ממנו.

יצירת הפיתוי לרכוש ספר שאהנה ממנו היא די פשוטה כי היא מתבססת על ז'אנר ועל ספרים שנהניתי מהם בעבר, או לחלופין על המלצות של מובילי דעה שטעמם כטעמי.

כמו בענפי מסחר אחרים, גם כאן "מוכר טוב" ימכור לי קצת יותר ממה שחשבתי לרכוש, למשל בעזרת מוצרי קופה הקשורים איכשהו למה ששמתי בסל הקניות, או בעזרת "מוצרים משלימים" שנשתלו בעמוד מוצר אותו בחרתי. פעם העסק הזה היה יקר ומסובך, אבל כיום כל תוכנת מדף טובה של סחר אלקטרוני יודעת לעשות את הדברים.

סטימצקי: "ספרים זה לא אנחנו"

בפרס האתר הגרוע זוכה ביושר האתר של סטימצקי. על עמוד הבית בעל העיצוב המיושן היינו סולחים, אבל לא על השאר. בסרגל הניווט שבראש המסך מצאנו אוסף של קטגוריות כלליות מדי, ואת הכפתור "כתבות ותוכן" – הם התכוונו ודאי ל"פינת ההמלצות". הקלקה גילתה עמוד מביך שכלל "חמים על המדף: הספרים הלוהטים של 2014".

תתי-הקטגוריות של הספרים רוכזו ברשימת נקניק אימתנית בצד ימין של תחתית המסך. לכל עמוד של תת-קטגוריה, בו יש נניח 3,500 כותרים, לא נלווה מנגנון איתור יעיל. העמוד המוקדש לפירוט אודות כל ספר יבשושי עד מדכא.

עגלת הקניות של סטימצקי: אם אהבתם אובלומוב אז למה לא שירי בעל התניא?

עגלת הקניות של סטימצקי: אם אהבתם אובלומוב אז למה לא שירי בעל התניא?

בתחתית העמוד מופיעה רשימת ספרים (או ספר בודד) שתיאורטית עונה לכותרת "אנשים שאהבו אהבו גם". האם באמת ניתן לשער שאנשים שאהבו את "האמן ומרגריטה" אהבו גם את "מובי דיק"? שלא לדבר על כך שאהבו את יצירת המופת "חידוש חברות במועדון סטימצקי". מותר לנו לחשוד שמאן דהוא שייך מוצרים משלימים באופן קלוקל וסתמי.

זה לא השיא. למרות שהמחיר של "אובלומוב" באתר ובמחירון זהה, מחיר המחירון מחוק (בקו). אה, הספר בכלל חסר במלאי. הם מציעים לי לשים אותו בכל זאת בעגלת הקניות וינסו לחפש עבורי. בעגלת הקניות אין כל בידול בינו לבין ספרים אחרים, כך שאנו מסיקים שהם רוצים קודם כל את כספנו. על האפשרות שאמלא כתובת דוא"ל ויישלחו לי הודעה כשהספר שב למלאי, לא חשבו.

"עגלת הקניות" היא פארסה בפני עצמה. השמת מוצר בעגלה מובילה לעמוד "עגלת הקניות" ולא כמקובל מזה שנים רק מלווה בהודעה, מבלי להזיז אותי מהעמוד שבו אני נמצא, שמא ארצה להוסיף לעגלה גם "מוצר משלים".

אין קשר בין מה ששמתי בעגלה ובין מה שהם מציעים לי כפיתוי לפני שאני פונה לשלם. לדעתם הדיסק "ניגוניו של בעל התניא" (במחיר מלא) הוא בן לוויה ראוי לספרות רוסית קלאסית ולספרי מתח ששמתי בעגלה. שום פריט שבעגלה אינו מהווה קישורית למוצר.

נקצר – מנגנון החיפוש באתר רע ומיושן, האתר אינו נגיש ואף לא רספונסיבי. שורה תחתונה: מדובר בבאסטה מבולגנת של ספרים ששירות ראוי אינו אחד מדגליה. ספרים זה לא סטימצקי. לפחות לא באינטרנט.

צומת ספרים: לא ששים למכור

אני נוהג לפקוד תקופתית את חנות "הספריה" של צומת ספרים. המוכרים שם הם סוג של "תולעי ספר" בעלי תודעת שירות מעולה. בעקבות ההיכרות עימם הם יודעים מה להציע לי, לבת זוגי וגם להתאים משהו עבור אבי הקשיש, וכל זאת תוך התאמת המבצעים הרלוונטיים. ציפיתי לקבל לפחות אותה רמת שירות באתר האינטרנט, וכגודל הציפייה – כך גודל האכזבה.

האתר מסודר יותר (מבנית) מזה של סטימצקי ואפילו נגיש. בעמוד הבית ובסרגלי הניווט קיימת חלוקה בסיסית לז'נרים (קטגוריות), אבל עדיין העיצוב ארכאי, עמוס ובלתי מזמין – ורעה חולה זו מאפיינת את כלל עמודי האתר. אמנם תיבת החיפוש מאירת עיניים, אולם מדובר במנגנון מיושן מבחינת היכולות – אין השלמות ואין הצעות.

צומת ספרים: 2 ב-99: זה לא קריטריון מספיק?

צומת ספרים: 2 ב-99: זה לא קריטריון מספיק?

לעמוד המבצעים "2 ב-99" לא מתלווה מנגנון איתור ספרים ראוי. לטעמם די בסידור הרשימה של 1,450 ספרים לפי כותרים או לפי שמות מחברים. כלומר, הם לא ממש רוצים לפתות אותי לקנות.

פינת "המומלצים" אינה טובה יותר מזו של סטימצקי. ספר החודש הוא "אגדת ברונו ואדלה" של אמיר גוטפרוינד. אף מילת הסבר, אפילו לא שם הממליץ. תחת הכותרת "מומלץ החודש", אין החודש זוכה.

למה אתם לא לומדים מהמוכרנים שלכם בחנות "הספריה" ושואלים אותי מאיזה ספר נהנית לאחרונה, ולפי זה מציעים לי הצעות? נו, גם קברניטי "צומת ספרים" לא בדיוק ששים למכור.

Probook (דיונון): יש תקווה

אני לא מצפה לקבל בישראל אתר בעל רמת המורכבות של אמזון (Amazon), אבל בעידן בו ניתן לרכוש בעלות סבירה פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות, ולהשקיע בעיצוב פשוט ונקי, ניתן להגיע לרמת שירות בכלל לא רעה. את זה עשו בהחלט בצורה טובה קברניטי ProBook.

אתר רספונסיבי, עיצוב נקי, פונקציונליות טובה, חלוקה נאותה לקטגוריות, מנגנון חיפוש משוכלל, קישור ראוי בין עמוד הספר ובין ספרים נוספים שמציעים לי בקטגוריה זו. הם לא מאמינים כל כך בשיווק של "מוצרי קופה" ולכן אין שם כאלה. לא צריך.

Probook: עיצוב נקי, פונקציונאליות טובה

Probook: עיצוב נקי, פונקציונאליות טובה

נקודת החולשה העיקרית שלהם היא הספרים בעברית. זרקו את כולם למדף אחד מבלי לחלק לקטגוריות נגישות. אפילו המוצרים המשלימים בעמוד של ספר בעברית הם ספרים באנגלית המשתייכים לאותה קטגוריה. אם אתם מעוניינים בספר שנכתב בעברית, או שתשתמשו במנגנון החיפוש המשוכלל, או שתסקרו 119 עמודים שבכל אחד מהם 30 ספרים. אכן טעון שיפור.

סטימצקי וצומת ספרים עדיין לא מאמינים במסחר אלקטרוני. אם כך הם פני הדברים, אל תנסו למכור באינטרנט, פשוט חברו את מערכות המלאי של הסניפים לאתר וכך לפחות אדע אם ספר מסוים נמצא במלאי של החנות הקרובה לביתי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים