אגטק: חממות בשני המובנים

המילה "חממות" התקשרה עד לפני כמה שנים רק לגידולים חקלאיים, אלא שמאז היא התפתחה ל-"גידולים" של חברות טכנולוגיות ● החממה של קבוצת טריידליינס משלבת בין שני התחומים

החיישן שפיתחה Saturas

למי שלא נמצא בתעשייה או מכיר אותה, המילה "חממה" מתקשרת עם גידולים שונים – בעיקר צמחים ודברי מאכל. אלא שכידוע, המילה הזאת מזמן לא משמשת רק את העולם החקלאי, כי אם גם את העולם הטכנולוגי. החממות הטכנולוגיות גידלו כמה וכמה מהסטארט-אפים והרעיונות היותר טובים ומצליחים בישראל.

יש חממות שמשלבות את שני העולמות שאליהם מתקשרת המילה הזו. אחת מהן היא חממת האגריטק (טכנולוגיה לחקלאות) של קבוצת טרנדליינס, שם שוקדים כל העת על פיתוח טכנולוגיות חקלאיות פורצות דרך, שיספקו מענה לצורך הגדל בהתמדה של אוכלוסיית העולם הצומחת למזון זמין ומזין.

לדברי ד"ר ניצה קרדיש, מנהלת החממה, "אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מסחרר, בעוד שכמות המשאבים מצטמצמת. כמות המזון שנצרכת על ידי האנושות הולכת ועולה ואולם, כמות המשאבים הנדרשים להפקת המזון, כגון שטחי גידול, מים ואנרגיה לגווניה, הולכת ומצטמצמת בהתמדה. מסיבות אלה, האתגר הענק של הזנת האוכלוסייה ניצב כיום בפני החקלאות העולמית, מבלי שיהיו בידיה הכלים המתאימים לעמוד בקצב הביקושים. הפער העצום ייסגר אך ורק באמצעות טכנולוגיה".

כיצד ישראל יכולה לסייע, או כבר מסייעת, בעניין?
"לישראל יש את היכולת והידע להפוך ל-'עמק האגריטק' של העולם. לאורך שנים נחשבה החקלאות הישראלית לאבן שואבת עבור חברות ומדינות מכל העולם. השילוב של ידע מקצועי ופיתוח טכנולוגי שקיים בארץ מושך לכאן משקיעים שמזהים את ההזדמנויות העסקיות שטמונות בחקלאות ההיי-טק שלנו. יש קרנות שמשקיפות על הפיתוחים הישראליים ומחפשות אפיקי השקעה מבטיחים.

ד"ר ניצה קרדיש, מנהלת חממת האגטק של קבוצת טרנדליינס

ד"ר ניצה קרדיש, מנהלת חממת האגטק של קבוצת טרנדליינס

ישראל, שהייתה מדינה מובילה בחקלאות, יכולה וצריכה לשוב ולמצב את עצמה ככזו. אבל אם לפני 50 שנים היה מדובר רק בתוצרת החקלאית, כפרי הדר ואבוקדו, הרי שכיום, ישראל, שממוצבת כאומת סטארט-אפ, חייבת לשלב בין שני התחומים, בפיתוח חדשנות טכנולוגית בתחומי החקלאות".

מחגבים ועד השקיית עצים

קבוצת טרנדליינס, שנסחרת בבורסה בסינגפור, מאתרת, משקיעה, מפתחת ומטפחת מיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחומי הרפואה והחקלאות. היא מספקת להם ליווי ותמיכה טכנולוגית ועסקית לאורך כל שלבי ההתפתחות. בקבוצה אומרים שבאמצעות שתי החממות הטכנולוגיות שלה – טרנדליינס מדיקל וטרנדליינס אגטק, וכן באמצעות טרנדליינס לאבס, מרכז הפיתוח והחדשנות הפנימי שלה, היא "מטפחת עסקים וחברות שפועלים לשיפור וקידום תנאי החיים של המין האנושי".

עוד הם מציינים כי המודל העסקי שלהם מפחית סיכונים הגלומים בהשקעה מבוססת חדשנות, על מנת למקסם את התשואה.

החממה הטכנו-חקלאית של קבוצת טרנדליינס כוללת כמה חברות בולטות, שפיתחו פתרונות ייעודיים למגוון צרכים בתחום. אחת מהן היא Steak TzarTzar, שפיתחה שיטה לגידול חגבים למאכל כמקור אלטרנטיבי בר קיימא לחלבון. לפני שהתחושה הלא נעימה עולה אצל חלק מאתנו, כדאי לדעת שחגבים מתאפיינים בהרכב תזונתי איכותי במיוחד, בהשלכות סביבתיות מזעריות (פליטות גזי חממה, צריכת מים, המרת מזון ושימוש בשטח), ובגמישות שמאפשרת לייעל את הגידול כמקור חלבון זול תוך שינוי ושליטה במגוון פרמטרים.

לדברי דרור תמיר, מנכ"ל החברה, "החזון שלנו הוא להפוך את החגבים לתעשייה חקלאית חדשה, שתספק מקור חלבון זול, איכותי וידידותי לסביבה, ותצמצם את הפגיעה בסביבה שמייצרות חלופות חלבון קיימות. מבחינת היקפי הגידול, הצריכה העולמית כיום היא עשרות אלפי טונות בשנה, והפוטנציאל שאנחנו רואים הוא מאות אלפי טונות בשנה – ויותר".

חברה נוספת היא AquiNovo. מה היא מציעה? זכות הדיבור לד"ר ניסים חן, מייסד ומנכ"ל החברה: "אנחנו מפתחים חומרים חדשניים לזירוז גדילה של דגי מאכל ללא שימוש בהורמונים או אמצעים של הנדסה גנטית. חומרים אלה חוסמים קולטנים במערכת הרבייה של הדג, מעכבים את תהליך הבגרות המינית ומתעלים את אנרגיית הדג לגדילה מואצת. החומרים יינתנו לדגים צעירים במשך תקופה מוגבלת, כחלק ממזונם, יקטינו את פרק הזמן הדרוש לגידול הדגה עד לשיווקה ובהתאם יקטינו את עלויות הייצור של מגדלי הדגים".

"המוצר הראשון של AquiNovo יפותח עבור דגי אמנון, שוק בעל ביקושים גבוהים במיוחד, ודגי סלמון, שוק בעל ערך גבוה. הערכת פוטנציאל השוק לשני מוצרים אלה בלבד היא מעל מיליארד דולר בשנה", אמר.

עוד בין חברות החממה נמצאת Saturas, שמפתחת חיישן זעיר למדידת פוטנציאל המים בגזע. החיישן יכול לסייע לשימוש אופטימלי במים להשקיה ולקבלת יבול איכותי במטעים ובכרמים. השימוש בחיישן מונע השקיית יתר ובזבוז מים, ומצד שני מונע עקת מים בגלל השקיית חסר. ככלל, הוא פועל על מנת לשמור על העצים ופירותיהם.

איך זה פועל? החיישן מוטמע בגזע העץ ובאמצעות מערכת תקשורת אינטרנטית מספק מידע מדויק להשקיה מותאמת לצרכים.

לדברי ענת הלגו, מנכ"לית החברה, "בשנים האחרונות עלתה חשיבותה של בקרת ההשקיה, בשל המחסור הגובר במים והנכונות להשקיע באמצעים לייעול השימוש במשאב היקר. השוק עדיין חסר פתרון כמו זה שמציעה Saturas, שמשלב דיוק במדידה, נוחות בשימוש ומחיר סביר".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רבינסקי חיה

    שאלה : אולי לא לעניין אולי לעניין אנחנו בעלי ואני יושבים בישוב ( מושב ) מאוד מרכזי בארץ עם מספר מבנים יפים היכולים לשמש מעבדה. אם יש לכם עניין נשמח לשמוע. אם אין לכם עניין שיהיה לכם יום נפלא עם הצלחה במוצר

אירועים קרובים