"טכנולוגיות המטבעות הווירטואליים הופכות לחלק בלתי נפרד מהמגזר הפיננסי"

"סך ההשקעות של גופי הון-סיכון ומוסדיים בשנתיים האחרונות בבלוקצ'יין היה גבוה יותר מהסכומים שהושקעו בתחילת עידן האינטרנט", אמר שי רובין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מעבדת החדשנות של Citi בתל אביב

שי רובין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מעבדת החדשנות של Citi בתל אביב.

"טכנולוגיות המטבעות הווירטואליים, בלוקצ'יין, הופכות לחלק בלתי נפרד מתעשיית הבנקאות והפיננסים, ותורמות לשיפורה. סך ההשקעות של גופי הון-סיכון ומוסדיים בשנתיים האחרונות בתחום הבלוקצ'יין היה גבוה יותר מהסכומים שהושקעו בתחילת עידן האינטרנט, ב-1995", כך אמר שי רובין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מעבדת החדשנות של Citi בתל אביב.

רובין אמר את הדברים בכנס "בלוקצ'יין – הדבר הגדול הבא אחרי האינטרנט?", שקיימו פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte), בנק הפועלים, Citi ומשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'.

לדבריו, "יש לבצע שינויים פורצי דרך ולבחון את ההזדמנויות שמזמנות טכנולוגיות כבלוקצ'יין, ו-Citi מחויבת לעשות זאת. בימים אלה אנחנו בוחנים שימוש בטכנולוגיות הבלוקצ'יין ומקיימים פגישות עם חברות וסטארט-אפים שעוסקים בכך".

"יש לישראל הזדמנות להפוך למעצמה עולמית בתחום הבלוקצ'יין"

רו"ח עמית הראל, ראש פרקטיקת חדשנות בדלויט ישראל, ציין בכנס כי "יש לישראל הזדמנות אמיתית להפוך למעצמה עולמית בתחום הבלוקצ'יין, כפי שעשתה בהצלחה בעולם הסייבר. הסיבה המרכזית לכך היא שטכנולוגיות הבלוקצ'יין משלבות כמה מהחוזקות המרכזיות שהאקו-סיסטם הישראלי פיתח בתחום הסייבר, הודות לידע ולניסיון הרבים שנצברו כאן בתחום זה. חוזקות אלה יבואו לידי ביטוי גם ביוזמות בינלאומיות לקידום הבלוקצ'יין, כמו זו שעליה הכריזה לפני ימים אחדים דלויט העולמית".

רו"ח עמית הראל, ראש פרקטיקת חדשנות בדלויט ישראל. צילום: יח"צ

רו"ח עמית הראל, ראש פרקטיקת חדשנות בדלויט ישראל. צילום: יח"צ

הראל הוסיף ש-"במסגרת יוזמה זו תקים דלויט מעבדת בלוקצ'יין כחלק מיוזמת Grid, שמרכזת את קבוצות הפינטק האירופיות שעובדות איתנו. במהלך שלוש השנים הבאות, דלויט תשקיע מיליוני יורו בהקמת המעבדה בדבלין ובשנה וחצי הקרובה יוקם צוות עבודה, שימנה 50 נציגים ממדינות שונות, בהן ישראל. הצוות יתמקד בפיתוח של יכולות בלוקצ'יין ויכולות הטמעה, שמטרתן לשמש את לקוחות הפירמה במגזר הפיננסי. לצורך כך חברנו לחברות טכנולוגיה מכל העולם ורק באחרונה בישרנו על שיתופי פעולה עם חמש חברות המתמחות בבלוקצ'יין, בהן Blockcypher ,Bloq ,Loyyal ו-Consensys. זהו צעד גלובלי ראשון לעבר הפיכת הבלוקצ'יין לטכנולוגיה ישימה ומהפכנית".

"הדעה הרווחת היא שטכנולוגיית הבלוקצ'יין עתידה לייתר את המתווכים. אני מאמין שדעה זו שגויה מיסודה", הוסיף. "הדרך היחידה בה הטכנולוגיה תאומץ היא בזכות פעילות מוגברת של המתווכים בכלל ואלה הפיננסיים בפרט. מתווכים שישכילו לרתום את הבלוקצ'יין לטובתם יוכלו ליצור יתרון משמעותי על מתחריהם ולהגביר את סיכויי שרידותם בעולם של חדשנות משבשת".

"בנק הפועלים בוחן את הבלוקצ'יין"

לדברי ד"ר יואב אינטרטור, מנהל הטכנולוגיות הראשי של בנק הפועלים, "טכנולוגיית הבלוקצ׳יין, שמטרתה לאפשר סביבה עסקית שקופה יותר, הגברת אמון בין המשתתפים והסרת גורמים מתווכים, צפויה לשנות את כל תחומי העסקים. אך הדרך להגיע לסביבה כזו לא תהיה טריוויאלית. כל עסק יתאים את עצמו וינצל את הבלוקצ׳יין בצורה שונה, בהתאם לתפקיד שלו ברשת – האם הוא מוביל שוק או משתתף בו".

לדבריו, "בנקים לא צריכים להירתע מחידושים שנראים לכאורה כטכנולוגיה משבשת, אלא להבין כיצד ניתן לשלב אותם לטובת חדשנות. זה האופן שבו בנק הפועלים בוחן גם את טכנולוגיית הבלוקצ'יין, כולל מעקב אחרי חברות שפועלות בתחום, במטרה לבחון אפשרויות להטמיע את הטכנולוגיה בבנק".

עו"ד יובל שלהבת, שותף במשרד יגאל ארנון ושות', דיבר על הקשיים המשפטיים שהטכנולוגיה החדשה עתידה לייצר, לדבריו. "תידרש התערבות רגולטורית על מנת להסדיר את הבעיות שטכנולוגיה זו צפויה ליצור. החל מסוגיות מורכבות הנוגעות לטכנולוגיות של הצפנה, המשך בהסדרת ענייני המיסוי וכלה ביצירת הסדרה של כל התחומים שטכנולוגיה זו נוגעת בהם, דוגמת רגולציה של עסקי בנקאות, ניירות ערך, הלבנת הון, הגנת פרטיות ומאגרי מידע, אחריות וכדומה. בארצות הברית כבר מבינים את הצורך בהסדרת הנושא והחלו לפעול לכך – פעולות שגורמים בארץ עוקבים אחריהן בעניין", ציין.

אלי בן-ששון, פרופסור למדעי המחשב בטכניון, דיבר אף הוא בכנס ואמר כי "טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת ביזור של חישובים פיננסיים ואחרים, כך שאין צורך בגורם נאמן מרכזי לניהולם. כיום, ביזור זה בא על חשבון פרטיות המשתמשים".

הוא סקר במסגרת הכנס טכנולוגיות קריפטוגרפיות חדשניות, שמאפשרות להגן על פרטיות המשתמשים במערכות בלוקצ'יין מבוזרות, מבלי לפגוע כלל בפרטיותם. הסקירה התמקדה במערכת Zerocash ובמטבע Zcash, שיתחיל לפעול כמטבע מבוזר אנונימי בספטמבר הקרוב ויהווה הדגמה ראשונית של היכולות הללו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים