מהו ה-DNA של החדשנות הישראלית?

מנהלי חדשנות ובכירים נוספים בתעשייה דנו בשאלה זו וברבות אחרות בפאנל שעסק בנושא ונערך בבית אנשים ומחשבים ● ד"ר נמרוד קוזלובסקי: "ראוי לבדוק את ההתמודדות עם המחסור במהנדסים, השפעת הניסיון של אלה הקיימים והפער מול מדינות כמו הודו"

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן. צילום: פלי הנמר

"יש מקום לדון בפן פחות ידוע במשק הישראלי: תרומתן של החברות הרב לאומיות לתעשייה המקומית וחברות ישראליות שהן גלובליות. החברות הרב לאומיות מעסיקות חלק ניכר מעובדי התעשייה בארץ, שחלקם עוסקים בחדשנות ואחר כך מקימים מיזמים עצמאיים שעושים אקזיטים", כך אמר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, ומרצה באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר קוזלובסקי הנחה פאנל של מנהלים בכירים של מרכזי חדשנות בחברות אלה, שנערך במערכת אנשים ומחשבים. בדיון נמסר כי בישראל פועלות 280 חברות רב לאומיות שמפעילות בה מרכזי חדשנות. המשתתפים ניסו לפענח את ה-DNA של החדשנות הישראלית וסיפרו כיצד היא משתלבת בפעילות של חברות גלובליות, ומהי תרומתה להיי-טק ולמשק בכלל.

"יש כיום תופעה שבמסגרתה החברות הגלובליות משקיעות בסטארט-אפים ישראליים – השקעות שלא נעשו כאן בעבר", ציין ד"ר קוזלובסקי.

הוא אמר כי "ראוי לבדוק מהו ה-DNA של החדשנות הישראלית, כיצד מתמודדים עם האתגר של המחסור במהנדסים ועם הפער מול מדינות כמו הודו, ועד כמה משפיע הניסיון שיש למהנדסים הישראליים, בין היתר אלה מהם שמגיעים מצה"ל".

"תהליכי חדשנות מגוונים"

פרט לד"ר קוזלובסקי השתתפו בדיון: גבי זודיק, מוביל תחום המובייל בגוף המחקר העולמי של יבמ (IBM); מאיה הופמן-לוי, מנהלת מרכז החדשנות של EMC בבאר שבע; דורון אמיר, מנהל הטכנולוגיות הראשי של TLV Venture; רון הוברמן, סגן נשיא ומנכ"ל Cloud Band באלקטל-לוסנט (Alcatel Lucent); טלי סגל, מנהלת חדשנות בסימנס (Siemens); שמואל דרטבה, ארכיטקט סיסטם בדיאלוג'יק; אורן טאריב, מנהל בקרן ההון-סיכון טרה; ערן יניב, מנכ"ל פרפקטו; צח הדר, מנהל חדשנות במרכז הפיתוח של פייסבוק (Facebook) ישראל; רפי שלום, מנהל חדשנות בקיו לוג'יק; גיא בבלי, סמנכ"ל ניהול מוצר במעבדות סאפ (SAP) בישראל; אורי גבאי, סגן המדען הראשי במשרד הכלכלה; אורי לנדאו ממרכז הפיתוח של eBay ישראל; חיליק פז, מנהל החדשנות של VMware ישראל; ורועי אלון, מנהל החדשנות של נט-אפ (NetApp) ישראל.

גבי זודיק, מוביל תחום המובייל בגוף המחקר העולמי של יבמ. צילום: פלי הנמר

גבי זודיק, מוביל תחום המובייל בגוף המחקר העולמי של יבמ. צילום: פלי הנמר

זודיק ציין כי "יבמ מאמינה מאוד בחדשנות ויש לה מרכזי חדשנות בכמה מקומות בישראל, אחד מהם בחיפה".

הוא הוסיף כי "300 החוקרים שלנו הם עצמאיים ואינם תלויים באף ארגון פיתוח. הם אמנם לא אקדמיים, אבל בהחלט נמדדים על התוצאות המדעיות שלהם".

"תפקידנו לפתח על פי הצרכים של הלקוחות שלנו", אמר זודיק. "הפעילות מבוססת על תהליכי חדשנות מגוונים, שכוללים סיעור מוחות. אנחנו קשובים לחברות ולמיזמים המקומיים ובין היתר עושים זאת במסגרת פעילות ה-GTO שלנו".

"החופש להעז, לשאול, לטעות ולהציע"

הופמן-לוי סיפרה כי מרכז החדשנות של EMC בבאר שבע, אותו היא מנהלת, הוקם ב-2011 ומעסיק כיום 140 עובדים.

מאיה הופמן-לוי, מנהלת מרכז הפיתוח של EMC בבאר שבע. צילום: פלי הנמר

מאיה הופמן-לוי, מנהלת מרכז הפיתוח של EMC בבאר שבע. צילום: פלי הנמר

"חדשנות היא סוג של חשיבה אחרת", אמרה. "האנשים שלנו הם קודם כל סקרנים, רוצים לדעת, לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו".

היא הוסיפה כי "חדשנות היא לא בהכרח טכנולוגיה, אלא היכולת לחבר בין קבוצות שונות שעוסקות בפיתוח, לשלב ולשתף ידע ביניהן".

נושא מרכזי נוסף אותו הופמן-לוי ציינה בדבריה הוא שילוב עם האקו-סיסטם, שהולך ומתפתח בנגב. "אחד משיתופי הפעולה שלנו הוא עם קרן JVP, שעשינו איתה דברים מדהימים. בכלל, המיקום בבאר שבע – פארק ההיי-טק גב ים – מראה לאנשים שלנו שהם לא לבד. יש שכנים בבניין, אפשר לשתף איתם פעולה וידע, ולעשות איתם דברים יפים, שבסופו של דבר עוזרים לנו".

"האתגר להגיע ליישום רעיונות חדשניים, שמגיעים גם ממנהל הטכנולוגיות הראשי שלנו וגם מהעובדים ואחר כך עוברים את השרשרת הגלובלית, הוא עצום", אמרה הופמן-לוי. "אולם, המסר שאנחנו מעבירים לעובדים הוא שהם יכולים להעז. הם יודעים שהם לא כבולים למסלול אחד ואם צריך, הם יכולים לעזוב פרויקט אחד ולהתחיל חדש. זו המשמעות של החופש להעז, לשאול, לטעות ולהציע".

המשך יבוא…

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים