היסטוריה ב-11 בספטמבר: מנכ"לים קיבלו פרס על הצטיינות ב-IT

טקס הענקת הפרסים, שהתקיים היום (ה'), הוא ביטוי לעלייה במעמד של המנמ"רים עם ההכרה של המנכ"לים בחשיבות של מערכות המידע להצלחה העסקית ● וגם: למה ייקח עוד זמן עד שה-Apple Pay יצליח בישראל?

מימין: עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס נשואה; פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים; עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה; דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט; ישראל כץ, שר התחבורה; ורן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. צילום: קובי קנטור

האירוע החצי שנתי של המנמ"רים והמנכ"לים, שקבוצת אנשים ומחשבים עורכת מדי שנה, שבר היום (ה') שיא חדש והציב עובדה היסטורית: במהלך האירוע הוענקו ארבעה אותות הצטיינות ב-IT למנכ"לים של ארבעה ארגונים, כל אחד ממגזר אחר. כל אחד מהם הצטיין בשימוש מושכל ומניב תוצאות, עסקיות וארגוניות, במחשוב, במערכות מידע ובטכנולוגיה בכלל.

ההיסטוריה אינה רק בכך שבפעם הראשונה בתולדות הענף ובכלל בישראל מעניקים פרסים מסוג זה למנכ"לים. בדרך כלל, השיח של מחלקות ה-IT בארגון איתם הוא עסקי, פיננסי והמנמ"רים נמדדים על שורת הרווח וההכנסות. העובדה שהמנכ"לים וההנהלות בכלל משתמשים ב-IT ככלי שעוזר להם לממש את יתר המטרות מעולם לא עמדה למבחן בתחרות רצינית, תחת שיפוטם של ארבעה מבכירי המנכ"לים במשק, כאלה שמילאו תפקידי מפתח ביותר מארגון אחד.

אגב, המפגש בין הארבעה היה מרתק. הם כמעט שלא מכירים איש את רעהו, כי כל אחד מהם בא מעולם אחר. בפאנל מסכם שהנחה זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס מכללת היי-טק מקבוצת מטריקס, הם גילו שיש ביניהם דבר משותף מרכזי: ארבעתם תומכים ועובדים בצמוד עם סמנכ"ל מערכות המידע שלהם.

בחזרה למנכ"לים הזוכים, ארבעתם הצליחו לשנות ולשפר את התדמית והפעילות של ארגוניהם בעזרת שימוש מושכל בטכנולוגיה. דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט, מצליח לשפר את חוויית הלקוח מדי שנה, ואם לפני כמה שנים החברה הייתה במקום האחרון בסקר שביעות רצון הלקוחות, הרי שבשנים האחרונות היא מובילה את הטבלה. קוטלר לא היה מצליח לעשות זאת ללא אנשי מערכות המידע שלו, בראשות רונן זרצקי, וללא ההבנה שיש לתת לזה עדיפות.

גם רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, מצליח לממש בעזרת ה-IT טוב יותר את הליבה העסקית שלו, לטפל בחולים וגם בבריאים. בעיקר, הוא גאה על כך שלמרות חסמים רגולטוריים מצד משרד הבריאות הוא מצליח לתת למבוטחים שלו יותר ויותר שירותים מבלי שהם צריכים לגשת פיזית למרפאה או לבית החולים. הרגולטור עדיין מעדיף מפגשי פנים אל פנים, אלא שהרפואה המודרנית חושבת ההיפך. גם את זה לא יכול היה סער לשנות ללא סמנכ"ל הטכנולוגיות שלו, עופר וייסברג, והצוות המקצוען שלו.

מי שהדגים קבל עם ומשתתפי הכנס את ההערכה שלו לתפקוד ה-IT ולמנכ"ל שלו הוא שר התחבורה, ישראל כץ. הוא הגיע במיוחד לטקס כדי לברך את המנכ"ל שלו, עוזי יצחקי, שאגב, לא מונה על ידו וגם לא על ידי קודמו. יצחקי הוא מנכ"ל מקצוען, בוגר 8200 בשירותו הצבאי, שלדברי אנשי יחידת המחשוב של המשרד, תמך ב-IT כמנכ"ל ובתפקידים שמילא במשרד לפני כן.

התדמית של השר כץ היא של "בולדוזר", שאינו חושש לשחוט פרות קדושות. ההצלחה האחרונה שלו הייתה כפיית הרב קו המשולב על מפעילי התחבורה הציבורית. מי שמכיר את המונופולים בתחום התחבורה הציבורית יודע שזו מלאכה לא פחות מסובכת מאשר הטיפול של כץ בנמלים. גם כאן הטכנולוגיה מככבת ובלעדיה אי אפשר היה לממש את הפרויקט הזה ואי אפשר יהיה לממש פרויקטים רבים נוספים.

עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס נשואה, ידע להטמיע בגוף פיננסי זה, שגם הוא כפוף לרגולציות שמרניות, יישומים מעולם ה-IT, כגון BI ו-Big Data. אלה סייעו לבית ההשקעות לדלג אל אחד המקומות הראשונים בשוק התחרותי שבו הוא פועל.

ההצלחות האלה אינן מובנות מאליהן, אפילו לא אחת מהן. הן תוצאה של שילוב יכולת ניהולית עילאית, כושר תכנון והפעלת אנשים, למרות ועל אף תקציבים מוגבלים, שאף פעם לא יכולים למלא את כל הדרישות.

אירוע מסוג זה מעלה את הרף של מעמד המנמ"ר למקומות שלא היה בהם. ההכרה של המנכ"לים במעמד זה הפכה להיות חלק מקהילה חדשה, שבה המנכ"לים והמנמ"רים נכנסים למועדון חדש ויוקרתי, שנוסד היום.

הארנק שקם לתחייה

במסגרת ההכרזה האחרונה של אפל (Apple), שריגשה חצי עולם, הייתה בפיה בשורה בתחום התשלומים הסלולריים: Apple Pay. אפל הודיעה למשתמשיה כי יוכלו לבצע קניות בחנויות רבות באמצעות הטלפון הנייד. חסל סדר מזומנים, כרטיסי פלסטיק ועוד פטנטים שבעזרתם אנחנו מבזבזים כסף.

ייקח עוד הרבה זמן עד שהשירות יהיה נפוץ בישראל. Apple Pay

ייקח עוד הרבה זמן עד שהשירות יהיה נפוץ בישראל. Apple Pay

אפל מיישמת במהלך זה את טכנולוגיית ה-NFC , שמאפשרת ללקוחות לשלם עבור מוצרים בצורה קלה יותר. אלא שחיטוט קצר בארכיון מגלה כי ההתרגשות מהכרזה זו קצת יצאה מפרופורציה, שכן טכנולוגיית ה-NFC כבר קיימת לפחות שנתיים, כולל בשוק הישראלי. באוגוסט 2012 הכריזו סלקום ו-ויזה כ.א.ל על שיתוף פעולה שיתבסס על הטכנולוגיה הזו. אחרי ויזה כ.א.ל הלכו חברות אחרות ויישמו אי אילו פטנטים שמבוססים על תוסף מיוחד לטלפון הסלולרי, שמסונכרן עם חברת האשראי. זו מצידה מאשרת את העסקה בכפוף למצבו הפיננסי של הלקוח.

התקוות היו אז גדולות, והן השתלבו עם התחזיות לגידול במהפכת ה-mPay. יתרה מזאת, היו אז הערכות כי המהפכה הזו תחסל כליל את המזומנים. אבל המהפכה נעשית בקצב איטי. בעולם הטכנולוגי פרצו ויכוחים לגבי התקינות של ה-NFC והאם היא אמנם יעילה. הלקוחות הראשונים של טכנולוגיה זו – הרשתות הקמעונאיות, החנויות, המסעדות ועוד – היו צריכים להתקין קוראים מיוחדים, להיערך אחרת בנקודות המכירה הרגישות. זה קרה רק בשוליים.

הסיבה העיקרית לכך אינה טכנולוגיה אלא רגולציה. בארץ, למשל, השמרנות הרגולטורית של בנק ישראל והאוצר העדיפה ועדיין מעדיפה להתעלם מהקדמה הטכנולוגית הזו. לממשלה אמנם יש חלום רטוב להפוך את תעודת הזהות הביומטרית לכלי שיסייע באמצעי תשלום מקוון, אבל היא רחוקה ממימוש. תעודת הזהות הביומטרית נמצאת בשלב הניסוי ומעוררת התנגדויות רבות.

ההכרזה של אפל הפיחה רוח חיים בתחום רדום זה בשוק הישראלי, וגרמה לשחקנים שונים למהר ולהכריז שהם ערוכים למעבר ל-NFC ומקווים שהטכנולוגיה הזו תתפוס בישראל. לפי מה שנראה כעת, הישראלים יוכלו להשתמש ב-Apple Pay בעיקר בחו"ל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים