בשורות טובות שצריכות לעמוד במבחן המציאות

שר האוצר, יאיר לפיד, התחייב היום (ב') בראיון לאנשים ומחשבים כי הקיצוצים בתקציבי המשרדים לא יפגעו בהיי-טק. ההתחייבות הזו מעודדת, על רקע הדאגה הרבה שנשמעת בימים האחרונים מכל המגזרים על השפעת הקיצוצים.

כמעט כל שר אוצר וכל שר רלוונטי אחר בממשלה, לדורותיהם, אמרו שאסור לפגוע בהיי-טק. זה נשמע ונקרא טוב בתקשורת, זה הגיוני ולא תמצאו בר דעת אחד שיגיד שהיי-טק זה דבר לא חשוב.

אלא שהמציאות בשנים האחרונות הוכיחה שפוליטיקאים טובים מאוד בהצהרות כלליות, אבל גם אם הם באמת מתכוונים לכך, הם לא תמיד יכולים לממש את הבטחותיהם. לפיד צריך לממש את דבריו ש-"ההיי-טק לא יסבול מהקיצוצים" קודם כל פנימה: הוא צריך לוודא שמשרד האוצר, שעליו הוא ממונה ישירות, לא יקצץ בתקציבי התקשוב הממשלתיים, ממשל זמין ומרכבה. נהפוך הוא, שם אף נדרשת אף הוספה לתקציבים הקיימים, שמוקפאים כבר כמה שנים.

תקציבי המחשוב הממשלתיים נועדו לתת שירותים טובים יותר לאזרחים, בצורה נוחה וגם באופן שבסופו של דבר חוסך כסף. לפיד צריך להטמיע במשרדי הממשלה את השיח החדש לפיו השקעה בטכנולוגיה אינה עוד בגדר הוצאה כספית שאפשר לחשוב אם צריך אותה או לא, אלא מכשיר שאם משתמשים בו בצורה חכמה, הוא מייעל את השירות הציבורי וחוסך כסף לקופת האוצר. את הכסף הזה אפשר לתעל למטרות חשובות.

בנוסף, עליו לוודא שאותו קיצוץ של 2% שעל כל משרד ממשלתי לבצע לא יפגע בעקיפין בהיי-טק או נכון יותר בתקשוב. שהרי קיצוץ בהיי-טק לא חייב להיות ישירות בתקציבי התקשוב הממשלתיים, אלא גם בפרויקטים שונים שהמשרדים תכננו ומחליטים לוותר עליהם או להאט את הקצב שלהם. בחלק מהפרויקטים מרכיב התקשוב מרכזי ביותר ואם לא משקיעים בהמשך פיתוחם – הם יאבדו. אם הממשלה מאטה את קצב פרויקטי התקשוב והמחשוב של בתי הספר או לא מגדילה את החינוך המקצועי-טכנולוגי, היא פוגעת בהיי-טק, למרות רצונו הטוב ודבריו של לפיד.

הצד השני של המטבע הוא המגזר העסקי, התעשייה. פה הממשלה, למרבה המזל, אינה בעלת המאה, אבל ביותר מדי צמתים היא בעלת הדעה. ההיי-טק זקוק לתקצוב מתאים וסביר לעידוד הצמיחה והיזמות, המנוע העיקרי של הייצוא הישראלי. לפיד בוודאי הסתכל לא פעם על המספרים והבין שכמחצית מהייצוא הישראלי מגיע מההיי-טק שלנו. שהוא הקטר, כמו שגורסת האמירה, שמניע את גלגלי המשק. לפיד יודע היטב שכל עובד היי-טק של אינטל (Intel) בקריית גת מפרנס לפחות עוד 10 משפחות מסביב. כשמפעל היי-טק מצליח הוא תורם להצלחה של תעשיות המזון והרכב, וכמובן, לשיפור מצב הנדל"ן.

בעיית שער הדולר

כדי שתעשיית ההיי-טק תצליח, לפיד צריך למצוא פתרון לבעיה מקרו-כלכלית רחבה יותר: שער הדולר. הוא חייב להבין שאת הכסף הגדול מביאים התעשיינים, אותם בעלי ומנהלי חברות האלקטרוניקה והתוכנה שפזורים ברחבי הארץ ומיישמים את המושג "תעשיית ההיי-טק". בחמש השנים האחרונות הם נאבקים בשער דולר נמוך, סופגים הפסדים ומחזיקים בשיניים את העובדים המוכשרים.

לצד זה, עליו לטפל בסטארט-אפים ובמדען הראשי. לפיד נחוש בהחלטתו להפריט את פעילות המדען ולהפוך אותו למעין קרן הון-סיכון לאומית. רצוי שיקשיב לדעות השונות שיש לאנשי המקצוע בנושא זה. המדען נועד לעזור לאנשים עם רעיונות טובים שמוסדות פיננסיים שונים לא מטפלים בהם. המדינה זקוקה למדען חזק עם תקציבים שיממש את ייעודו, ולא לעוד קרן הון-סיכון.

השורה התחתונה: שר האוצר צריך לפקוח שבע עיניים כדי לוודא שההבטחה שלו לפיה תקציבי ההיי-טק לא יקוצצו לא תישאר ברמת ההצהרה. אם היא אמנם תמומש, זה יהיה לא רק לטובת הענף ועובדיו, אלא לטובת המשק כולו. ככלות הכול, ההיי-טק הוא הקטר של המשק, ובקטר לא חוסכים.